<h1>שאילתות פרשת וישלח שאילתא כ"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאדלוקי שרגא דחנוכה מאימתי היא מצותה כך שנו חכמים משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק אם כבתה והותיר שמנה מוסיף עליו יום שני ומדליקו ואם הותיר ליום שני מוסיף עליו ליום שלישי ומדליקו וכן שאר הימים הותיר ליום שמיני עושה מדורה ומדליקו בפני עצמו דכיון דהוקצה למצוה אסור להסתפק ממנו ומאי נר חנוכה דתניא בכ"ה בכסליו יומי דלא למיספד שכשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל שמנים שבהיכל ולא היה להם שמן להדליק בבית המקדש וכשגברו מלכי בית חשמונאי ונצחו' בדקו ולא מצאו שמן אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אפי' יום אחד ונעשה להם נס והדליקו ממנו שמנה ימים לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה ת"ר נר חנוכה מצות איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד וכמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים ביום אחד מדליק שמנה מכאן ואילך פוחתין והולכין ובית הלל אומרי' ביום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אמר עולא תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבדא חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסי' וחד אמר טעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאים חד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג וחד אמר טעמא דב"ה מעלין בקודש ולא מורידין.
ומיתבעי ליה לבר ישראל לאותובי לשרגא לתרע ביתא מבראי (דלא חזיוה) [דחזיוה] כל עובר ושב דתניא נר חנוכה מצוה להניחה בפתח ביתו מבחוץ אם דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחר לאשתמושיה לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחר לשימושי.
ברם צריך אי נמי מימר קאמרינן דמחייבינן לאדלוקי שרגא תמניא יומי דההוא לוגא דאישתכח בהיכלא והוה ביה שעורא יומא חד ואדליקו מיניה תמניא יומי הלכך תקינו רבנן תמניא יומי לאדלוקי שרגא דחנוכה לפרסומי ניסא.
<h2>דף כב.</h2>
ומצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח והיכא מנח ליה פליגי בה רב אחא בריה דרבא ורבי ירמיה מדפתי חד אמר מימין וחד אמר משמאל מאן דאמר מימין קא סבר כי היכי דלהוי תרתי מצוותא בחד דוכתא נר חנוכה ומזוזה ומאן דאמר משמאל קא סבר כי היכי דלהוי מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת ביניהן הילכתא מאי ת"ש כבר אמרה תורה ושמרתם מצותי ועשיתם אותם ובאו חכמים ופירשו וחקרו ועשו סייג לתורה.
<h2>דף כג.</h2>
ברם צריך נשי מי מחייבן בנר חנוכה או לא מי אמרינן כיון דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות או דילמא לדידהו נמי איתרחיש להו ניסא כדלגברי והילכך נשי נמי מיחייבי בנר חנוכה הילכתא מאי ת"ש דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס מימר קא אמרי' נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים היכא מנח ליה פליגי בה רב אחא בריה דרבא ורבי ירמיה מדפתי חד אמר מימין וחד אמר משמאל והלכתא משמאל כדי שיהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית מצוייץ בטליתו ביניהם. ברם צריך מאן דלית בידיה שיעור נר חנוכה ונר ביתו הי מינייהו עדיף נר ביתו עדיף משום שלום ביתו אי נמי נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף ת"ש דאמר רבא נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף קידוש היום עדיף דתדיר או נר חנוכה משום פרסומי ניסא בתר דבעיא הדר פשטא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא.
ומחייבינן לאדלוקי שרגא דחנוכה תמניא יומין מכי עייל יום עשרים וחמשה בכסליו עד מישלם תמניא יומין ומאן דמדליק מיחייב לברוכי ומאן דחזו נמי מיחייב לברוכי דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב המדליק נר חנוכה צריך לברך ורבי ירמיה בר אבא אמר הרואה אותו צריך לברך מאי מברך אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון מברך שלש והרואה מברך שתים מיכן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחד בא"י אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והרואה מברך ברוך שהחיינו ושעשה נסים היכן צונו רב אויא אמר מלא תסור רב נחמן בר יצחק אמר משאל אביך ואפילו אורח חייב לאישתתופי בהדי בעל הבית בנר חנוכה והוא שהיה רווק אבל יש לו אשה לא צריך שאנשי ביתו מדליקין בביתו כי הא דאמר רב ששת אכסניי חייב בנר חנוכה ואמר רבי זירא כי הוינן בי רב הוה מישתתפנא בפריטי בהדי אושפיזאי כי נסיבנא אמינא לא צריכנא דמדלקי עלי בגו ביתי.
וכד מטי יומא דאיתרחיש להו ניסא לישראל כגון חנוכה ופורים מיחייב לברוכי ברוך אשר עשה ניסים לאבותינו בזמן הזה בחנוכה על שרגא בפורים על מקרא מגלה שנא' ויאמר יתרו ברוך ה' [תענית כ"ח: ערכין י'.] ומחייב למיגמר הליליא תמניא יומי דחנוכה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמנה עשר יום בשנה ולילה אחת יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת ולילה אחת של יום טוב הראשון של פסח ובגולה עשרים ואחד ושני לילות ואלו הן תשעת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ושני ימים של פסח ושני ימים טובים של עצרת.
<h2>דף כד.</h2>
ומיחייבינן לאדכורי בצלותא על הנסים ואינו חייב להזכיר בברכת המזון מאי טעמא תפלה משום דחובה הוא לצלויי מחייב אבל בסעודה דרשות היא לא חייבו רבנן בשבת ויום טוב מאי איכא למימר אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב משרשיא אינו חייב להזכיר בברכת המזון ואם בא להזכיר מזכיר בברכת הארץ רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא סבר לאדכורי בבונה ירושלים אמר לי' רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה. ברם צריך שבת וראש חדש טבת דאיתנהו בחנוכה כד מצלי דמוספי מי צריך לאדכורי על הנסים אי לא כיון דתפלת המוספין משום שבת וראש חדש הוא ולא משום חנוכה לא צריך או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות וצריך להזכיר על הנסים ת"ש דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת (שליח צבור) המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת מאי טעמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות מאי שנא מדרבא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביום טוב התם גבי שבת הוא דלאו חיובא הוא ומשום סכנה הוא דתקינו רבנן אבל הכא חובא הוא. אי נמי ברם צריך מהו לאדכורי של חנוכה בברכת המזון בשבת ת"ש דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת מ"ט יום הוא שנתחייב בחמשה תפלות.
